החלטה בתיק ת"א 46079-05-11

בקשה למחיקת כתב הגנתה של הנתבעת על הסף בטענה שהמבטחת לא קיימה את הוראות המפקח על הביטוח בנוגע למכתבי דחייה שכן לא השיבה למכתב דרישתם לפיצוי.

הוכח כי התובעים פנו לנתבעת בדרישה סמוך למועד ההתיישנות, והגישו תביעתם (בעילות שגויות) 16 יום בלבד לאחר שמכתבם התקבל (לטענתם) אצל הנתבעת. יתרה מכך לא הוכח שמכתב התובעים כלל הגיע לידי חברת הביטוח. בנסיבות אלו הבקשה נדחית.

רקע

1.         התובעים הם בעלה ובתה של גב' דנית עובד ז"ל שנפטרה ב-25/6/08 כתוצאה מטביעה.

2.         הנתבעת ביטחה את הגב' עובד בפוליסת ביטוח בגין שהבטיחה פיצוי בסך 200,000 ש"ח בשל מקרה מוות וכיסוי נוסף בסך 200,000 ש"ח בשל מוות שנגרם בתאונה.

3.         הנתבעת פיצתה את התובעים בשל "מקרה המוות". חילוקי הדעות נוגעים לפיצוי הנוסף בגין "מוות בתאונה" שכן גב' עובד היתה חולת אפילפסיה והנתבעת סבורה שהמוות הוא תולדה של מחלתה ואינו מהווה תאונה. 

פניות התובעים לנתבעת

4.         ב-21/7/08 מילאו התובעים "טופס תביעה במקרה פטירה" של חברת הביטוח. טופס התביעה אינו מתייחס באופן נפרד למוות בתאונה והתובעים לא פנו בנוגע לכיסוי זה בפניה נפרדת. אין חולק כי הנתבעת פיצתה את התובעים בשל מותה של המנוחה.

5.         ב-28/4/11 שלח בא-כוחם של התובעים מכתב דרישה לחברת ביטוח ובו דרש פיצוי בסך 491,062 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד - הן בשל הכיסוי למקרה המוות והן בשל הכיסוי המוות בתאונה.

6.         הנתבעת לא השיבה למכתב זה, ולטענתה כלל לא הגיע לידיה.

7.         ב-21/5/11 - פחות מחודש לאחר הגשת מכתב הדרישה - הוגשה התביעה בגין שני הכיסויים. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי פיצתה את התובעים בשל ,מקרה מוות" וחלקה על חובתה לפצות את התובעים בשל "מוות בתאונה". בעקבות זאת נדרשו התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן שבו מחקו את העילה הראשונה. הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן ובו חזרה על טענותיה בנושא החבות.

הבקשה

8.         התובעים מבקשים למחוק את כתב ההגנה משום שהנתבעת לא השיבה למכתב הפניה שלהם. לטענתם הוראות  המפקח על הביטוח ושוק ההון מחייבות חברת ביטוח לפרט את עילות הדחיה של תביעתם, ומשלא נשלח מכתב דחיה מפורט יש למחוק את טענות הגנתה של הנתבעת. התובעים טוענים כי הם אוחזים בידם אישור דואר רשום לפיו הנתבעת קיבלה את מכתב הפניה ב-5/5/11.

9.         הנתבעת טוענת כי מכתב הדרישה כלל לא הגיע לידיה, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר וכי למעשה כלל לא נתנה לה הזדמנות להשיב למכתב הדרישה שאף הוגש בעילות שגויות.

דיון

10.     המתווה המשפטי ידוע ואינו שנוי במחלוקת. הוראות המפקח על הביטוח ושוק ההון מ-9/12/08 ואילך מחייבות מבטחת להודיע למבוטח, בכתב, על עמדתה בנוגע לכל עילות התביעה שלו כלפיה. מבטחת לא תוכל להעלות בכתב הגנתה נימוק דחייה שאותו לא טענה בכתב בהזדמנות הראשונה והסנקציה על העלאת נימוק חדש היא מחיקת סעיפים הכוללים את הטענות החדשות מכתב הגנתה. ראו, בהרחבה, החלטתו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 10641/05 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין [2006].

11.     הנחיות המפקח נועדו לאזן את חוסר השוויון המובנה שבין המבטחת לבין המבוטח, להבטיח כי המבוטח יוכל לכלכל צעדיו ולהגיש תביעתו באופן ראוי, ולקיים את חובת הצדדים לנהוג בתום לב זה כלפי זה.

יישומם של טעמים אלה במקרה הנוכחי מחייב את דחיית הבקשה.

12.     ראשית, התובעים לא הוכיחו שמכתב הדרישה הומצא לנתבעת. אכן, הוצג אישור דואר רשום על המצאת מכתב כלשהו, אולם לא ברור כי אכן מדובר במכתב הדרישה, וכאמור בתשובת הנתבעת לא הוגש תצהיר שיתמוך בבקשה.